30.01.2020

השלכות ה- BREXIT על עסקים ישראליים

מבוא

ב- 22 בינואר 2020, מימש ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון את ניתוק בריטניה מהאיחוד האירופי – עסקת הברקזיט – לאחר שההצעה אושרה בפרלמנט. חוק הברקזיט יכנס לתוקף ב -31 בינואר 2020, או אז סאגת הברקזיט הארוכה, האיטית והמתמשכת של בריטניה עוברת להשלב הבא.

בריטניה וישראל הן שותפות סחר חשובות. בשנת 2018 הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות הגיע לשיא של 8 מיליארד ליש"ט ונראה כי הוא עומד על 9 מיליארד ליש"ט בשנת 2019. בריטניה היא יעד הייצוא השלישי בגודלו של ישראל אחרי ארה"ב והאיחוד האירופי, וכיום היא יעד הסחר הגדול ביותר בתוך האיחוד האירופי. לכן, מובנת תהייתם של אנשי עסקים ישראלים שתהו בדבר משמעות הברקזיט לגביהם.

מבט מהיר על המתרחש לאחר ה-  Brexit 

ב- 31 בינואר 2020 תחל תקופת מעבר שתסתיים ב -31 בדצמבר 2020. במהלך תקופת המעבר בריטניה תישאר באיחוד האירופי ובכפוף לחוק השלו ואזרחים בריטים עדיין יוכלו לנוע ברחבי אירופה באופן חופשי, אך לבריטניה כבר לא תהיה נציגות בפרלמנט של האיחוד האירופי ובריטניה לא תהיה בעלת מעמד, השפעה או כוח בניסוח חוקי האיחוד האירופי. מצד שני - לנציבות האיחוד האירופי תהיה עדיין הסמכות לחקור הפרות של חוק האיחוד האירופי שביצעו אנשים ועסקים בריטים ולהטיל עליהם קנסות.

בתום תקופת המעבר, עזיבתה של בריטניה מהאיחוד תהיה מחייבת מבחינה משפטית, ללא אפשרות לסגת או לעכב עוד. בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ומה שיקרה אז עדיין לא ברור.

בתקופת המעבר, בריטניה והאיחוד האירופי ינהלו משא ומתן על הסכם סחר, כאשר בריטניה תבקש להשיג אפס מכסים ומכסות על ייצוא ממנה לאיחוד. המשא ומתן צפוי להתחיל מפברואר ונדמה כי 11 חודשים הם תקופה לא מספקת להשגת הסכם סחר. יצויין כי בדרך כלל נדרשים שנים להשגת הסכמי סחר בין מדינתיים. ככל שלא יושג הסכם סחר עד תום תקופת הביניים, כלומר - עד 31 בדצמבר 2020, אזי ייושם למעשה "ברקזיט קשה" בו הסחר של בריטניה עם האיחוד ינוהל על פי כללי ארגון הסחר העולמי וכל צד יוכל לקבוע סחר תעריפים ומכסות על יצוא זה של זה.

המשמעות עבור עסקים ישראלים

עד 31 בדצמבר  2020 השפעת  ה- Brexit לא אמורה להיות מורגשת על ידי גורמים עסקיים ישראליים. חוק האיחוד האירופי ימשיך לחול ובריטניה עדיין תהיה במסגרת הסכם הסחר של האיחוד האירופי עם ישראל.

ב- 18 בפברואר 2019, ישראל ובריטניה חתמו על הסכם סחר חדש במטרה למסד את הסחר בין המדינות לקראת מימוש ה-Brexit . הסכם זה היה הסכם הסחר הראשון בו התקשרה בריטניה עם מדינה אחרת במטרה למסד את קשרי הסחר לאחר ה- Brexit, מה שמסמן את החשיבות שמייחסת לסחר עם ישראל. בין היתר, נקבע בהסכם כי שתי המדינות ימשיכו לסחור באותם תנאים כפי שהיו קיימים לפני ה- Brexit,  בזמן שבריטניה עדיין היתה חברה באיחוד האירופי, ללא תעריפים נוספים או חסמים אחרים לסחר. הסכם זה ייכנס לתוקף עם מימושו של ה-Brexit וכניסתו לתוקף. מכאן שמבחינת חסמי סחר, השפעת ה- Brexit על העסקים בישראל צריכה להיות מינימלית. בנוסף, הסכם הסחר מספק יתרונות מס מסוימים לישראלים שמשקיעים בחברות בבריטניה ובריטים שמשקיעים בחברות ישראליות.

עם זאת, יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי תשפיע על עסקים ישראלים בדרכים אחרות באופן זהה לאופן שבו היא תשפיע על מדינות אחרות. כך למשל, בעוד שבסמוך לאחר ה- Brexit, תקנים בריטיים ודרישות רגולציה של סחורות ושירותים שיעמדו בעת מכירתם בבריטניה יהיו, ככל הנראה, זהים לאלה של האיחוד האירופי,  יש לצפות לכך שברבות הימים הדרישות והתקנים של כל אחד מהצדדים – בריטניה והאיחוד האירופאי – יתרחקו זה מזה ויהיו שונים. קשה להעריך מתי יתבדרו הדרישות של הצדדים וייפרדו האחד ממשנהו, אך וודאי שהדבר מאד תלוי ביכולת הצדדים להשיג הסכם סחר לפני 31 בדצמבר 2020. בכל מקרה, די ברור שעם הזמן, עסקים הסוחרים באיחוד האירופי ובבריטניה, לפחות במגזרים מסוימים, ימצאו כי המוצרים והשירותים שלהם יצטרכו לעמוד בסטנדרטים שונים לכל שוק, חלקם בעלי השפעה מינורית אך חלקם בהכרח יובילו לעלויות וסיבוכים מוגברים.

באופן דומה, חברות בנות בריטיות, של חברות ישראליות, וחברות בנות ישראליות של חברות בריטיות, המוכרות באיחוד האירופי, יאבדו את היתרונות של מסחר בגוש מסחר אחד ויכולות בהחלט להיות כפופות לתעריפים ומחסומים אחרים, שמידת השפעתם תלוי אם הצדדים ישכילו להשיג הסכם סחר לפני תום תקופת הביניים. במקרים מסוימים, עסקים ישראלים עשויים להחליט להעביר את המפעלים שלהם בבריטניה לאיחוד האירופי או להפך, או שהם עשויים להחליט לפעול במקביל בשתי הטריטוריות. 

ממש כמו כל שאר העסקים באיחוד האירופי ובריטניה, גם חברות ישראליות הפועלות באיחוד האירופי או בבריטניה יצטרכו לבדוק כיצד מחדש את התאמת פעילויותיהם לחוקים ולתקנות לשינוי הנובע מה- Brexit. 

לדוגמה, העברת נתונים תושבי האיחוד האירופאי מוסדרת ומפוקחת בקפדנות על ידי התקנות הכלליות להגנת נתונים (GDPR). עד לברקזיט, העברות הנתונים האישיים בין בריטניה לאיחוד האירופי נחשבה כהעברות בתוך האיחוד האירופי. עם יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, העברת נתונים אישיים לבריטניה מהאיחוד תדרוש בדיקה רבה יותר ותהא כפופה לפיקוח רגולטוריים הדוק יותר, שעסקים יצטרכו להיות מוכנים לעמוד בהם.

דוגמא נוספת היא בקשר לייצוא של מוצרים וטכנולוגיה דו-שימושיים מבוקרים. לפני ה- Brexit, לא נדרשו רישיונות ייצוא לסחר בסחורות ושירותים אלה בין מדינות בגוש האיחוד האירופי ובריטניה. בעקבות ה- Brexit, חברות שבסיסן באיחוד האירופי יצטרכו לקבל רישיונות יצוא לייצוא מוצרים וטכנולוגיה דו-שימושיים לבריטניה ואילו יצואנים מבריטניה יצטרכו רישיונות ייצוא כדי לייצא את מוצרים וטכנולוגיות אלא למדינות האיחוד האירופי. ההגבלות המדויקות לבקרת ייצוא יהיו ידועות רק לאחר גיבוש הסכם סחר, אם וככל שיושג כאמור לעיל. היחידה המשותפת לבקרת הייצוא בבריטניה (ECJU) הוציאה רישיון ייצוא כללי פתוח שייכנס לתוקף במקרה של Brexit קשה (ללא הסכם סחר), על פיו יוכלו כל העסקים בבריטניה לייצא סחורות וטכנולוגיה דו-שימושיים לאיחוד האירופי ללא צורך בבקשת רישיון יצוא עצמאית למוצרים וטכנולוגיה דו-שימושיים. עם זאת, הדבר יחייב את היצואן להירשם במערכת הרישוי המקוונת של ה- ECJU - SPIRE ולהיות כפוף לביקורות, דרישות דיווח וביקורים של ה- ECJU שלא היו לפני ה- Brexit. לעסקים מבוססי האיחוד האירופי המייצאים לבריטניה יהיו בעיות בקרת יצוא דומות להתמודד איתן. אלה רק שתי דוגמאות לכך שהעסקים הישראלים עם פעילותם בבריטניה ובאיחוד האירופי יושפעו באופן מהותי מהסביבה הרגולטורית המשתנה שנגרמה על ידי Brexit.

לסיכום

בעוד שההשפעות העיקריות של Brexit לא יורגשו במשך 11 חודשים נוספים, לא יהיה קל לעסקים ישראלים לתכנן קדימה בבהירות מלאה כדי למזער את ההשפעות של ההיפרדות מהאיחוד האירופאי. אמנם הסכם הסחר בין ישראל לבריטניה בהחלט מביא להקלה מסויימת לעסקים ישראלים לגבי השפעת ה- Brexit על הסחר עם בריטניה, אך אותם עסקים שיש להם בסיסי פעולה באיחוד האירופי ובבריטניה, יצטרכו לשמור את האצבע על הדופק, ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולוודא כי הם מסוגלים להגיב במהירות המתבקשת כשהדבר יידרש.

מאת גיל רוזן, עו"ד

גיל רוזן, שותף במשרד יוסף שם טוב ושות', מורשה לעסוק בעריכת דין בישראל ובאנגליה ועובד עם עסקים בשני תחומי השיפוט.

השלכות ה- BREXIT על עסקים ישראליים