לקוחות נכבדים,

ביום 28 בינואר 2015, ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' נגד רשות ניירות ערך וועדת האכיפה המנהלית (עת"מ 37447-10-13). פסק הדין, שניתן על-ידי כב' השופטת רות רונן, סוקר מבחני עזר המסייעים לקבוע מתי ייחשב מידע על משא ומתן שמנהל תאגיד מדווח עם צד ג' כמידע מהותי המחייב דיווח.

רקע

חברת אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ("אפריקה תעשיות") היא חברת האם של חברת נגב קרמיקה בע"מ ("נגב"). נגב ניהלה במשך שנים מערכת יחסים מסחרית שוטפת עם חברת הפצה קנדית בשם "Olympia Tile International Inc." ("אולימפיה"), במסגרתה רכשה אולימפיה מוצרים מנגב.

בחודש מאי 2012, חתמו נגב ואולימפיה על הסכם יצוא רחב היקף ("הסכם הייצוא"). עובר לחתימת הסכם הייצוא, בחודש ינואר 2012, הציעה אפריקה תעשיות, שהחזיקה במועד זה ב- 90% ממניות נגב, הצעת רכש מלאה לרכישת יתרת מניותיה של נגב מן הציבור ("הצעת הרכש"). הצעת הרכש נענתה במלואה ובעקבות כך הפכה נגב לחברה פרטית בבעלות מלאה של אפריקה תעשיות. במועד פרסום הצעת הרכש, התנהל בין נגב לאולימפיה משא ומתן בנוגע להתקשרות הצדדים בהסכם הייצוא, אולם במפרט הצעת הרכש לא ניתן גילוי כלשהו על אודות המשא ומתן ולא דווח על כך באופן אחר לבעלי מניות נגב בעת הרלבנטית.

בשנת 2013, קיבלה ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך החלטה, לפיה המידע בקשר עם המגעים שהתקיימו בין נגב לאולימפיה ושקדמו לחתימת הסכם הייצוא עלה כדי מידע מהותי למשקיע, ולכן הפרה אפריקה תעשיות את האיסור על שימוש במידע פנים ואת חובת הדיווח בכך שלא כללה מידע על אודות המשא ומתן בקשר עם הסכם הייצוא במפרט הצעת הרכש או בכל דיווח אחר. בגין הפרות אלה, הוטלו על אפריקה תעשיות ועל נושאי משרה בה עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים.

מכאן העתירה של אפריקה תעשיות ונושאי משרה בה נגד החלטת ועדת האכיפה המנהלית.

בחינת מהותיות העסקה – מתי ייחשב מידע על משא ומתן כמידע מהותי?

בהחלטת בית המשפט בעתירת אפריקה תעשיות, סוקרת כב' השופטת רות רונן שני מבחני עזר עיקריים לצורך הכרעה בשאלה מתי ייחשב מידע על משא-ומתן כ"מידע מהותי"- מבחן ההסכמה העקרונית ומבחן הסבירות/עוצמה.

מבחן ההסכמה העקרונית

במסגרת העתירה, ביקשה אפריקה תעשיות לקבוע כי את שאלת מהותיות המידע יש לבחון על-פי "מבחן ההסכמה העקרונית". על פי מבחן זה, משא-ומתן הופך למידע מהותי רק כאשר הוא מגיע לנקודה קריטית, נקודת אל-חזור, שבה התגבשה הסכמה על אודות פרטי ההסכם החשובים.

מבחן הסבירות/עוצמה

לעומתה, טענה רשות ניירות ערך (ובכך תמכה בעמדת ועדת האכיפה המנהלית), כי המבחן שאותו יש להעדיף הוא "מבחן הסבירות/עוצמה", המכונה גם "מבחן התוחלת". על-פי מבחן זה, לשם הכרעה בשאלה אם מדובר במידע מהותי, יש לשקלל, מחד גיסא, את ההסתברות לקרות האירוע הצפוי (לדוגמה – כריתת הסכם) ומאידך גיסא, את השפעתו הצפויה על החברה.

הכרעת בית המשפט

במסגרת פסק הדין, בחן בית המשפט את המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לשימוש במידע פנים וציין כי על אף שטרם נקבעה הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בשאלה מתי ייחשב מידע צופה פני עתיד ל"מידע פנים", בפסיקת בתי המשפט המחוזיים אומץ מפורשות מבחן הסבירות/עוצמה הבוחן מחד גיסא את ההסתברות לכריתת ההסכם ומאידך גיסא את השפעתו הצפויה על פעילות החברה. עוד הבהיר בית המשפט, כי מבחן זה אינו מבחן טכני או מתמטי ויש ליישם אותו בדרך של הערכה ביחס להשפעה האפשרית של האירוע על החברה ועל שווי ניירות-הערך, תוך הפעלת שיקול-דעת.

לאור האמור, נדחתה עתירת אפריקה תעשיות, אך הופחת סכום העיצום הכספי שהוטל על החברה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה שתידרש.